טפסות
המאמר עוסק בהיבטים השונים של עבודה עם טפסות (תכנון טפסה, תפקידו של מנהל העבודה, הוראות לשימוש חוזר בהן, פירוקן, טפסות לבטון חשוף) תוך התייחסות להוראות ת''י 904 ובכלל זה לחלק העוסק בתומכות שחילות מתכוונות מפלדה.
הטפסות הן אלמנטים המשמשים כתבנית ליציקת הבטון. הן משמשות כתבניות ליציקת עמודים, קורות, תקרות וכן ליציקת אלמנטים משופעים או קמורים. הן יכולות להיות עשויות מעץ, מפלדה, מלבידים ועוד.
פרט למספר מוגבל של מקרים פשוטים, התקן הישראלי מס' 904 מחייב את תכנונן המדוקדק של הטפסות.
תקן 904 מחולק לשני חלקים:
חלק 1: עקרונות
חלק 2: תומכות שחילות מתכוונות מפלדה
החלק הראשון שם את הדגש על הצורך לתכנן היטב את הטפסות תוך התחשבות בכל העומסים (אופקיים, אנכיים, קבועים, משתנים, זמניים, וכו' ....) ובסוגים השונים של הרכיבים.
למעשה, המקרים שבהם ניתן לא לתכנן את המערכת לפי חישובים סטטיים כמעט ואינם קיימים, ולכן טוב יעשה מנהל העבודה אם לא יסמוך על עצמו ויקבל הנחיות ושרטוטים מתאימים. בכל אופן, התקן מגדיר כמובן את מקדמי הבטיחות השונים, את התסבולת, את איכות העצים או הפלדה שבהם ניתן להשתמש ואת השקיעה המותרת (שלא תהיה גדולה מ - 1/300 ממיפתח של כל רכיב במערכת).
 |  |
תפקידו של מנהל העבודה לדאוג ל:
- שמירת המידות הנקובות בתוכניות.
- שמירת המישוריות, השיפועים אם ישנם, והשקיעה המרבית כפי שהוגדרה לעיל.
- נקיטת אמצעים להבטחת גימור פני הבטון המתוכנן, לרבות הטיפול בפינות, בבליטות ובשקעים.
- ביצוע טוב של האיטום, כדי למנוע נזילות.
- יצירת המגרעות, הפתחים, החורים והחריצים הנדרשים.
- הצבת השרוולים, הצינורות והאביזרים השונים המופיעים בתוכניות.
- קיטום מקצועות באמצעות סרגלי עץ, מתכת או חומר פלסטי.
- יצירת פתחים לניקוי תחתית הטפסות של עמודים או של קירות גבוהים, וכן
- ניקוי החלל זמן קצר לפני היציקה.
- נקיטת אמצעי בטיחות:
א. לבדוק את יציבות הקרקע שעליה מוקם הפיגום התומך בטפסות ואת התאמת הבסיס לתנאים הקיימים.
ב. לבדוק את האנכיות של התומכות.
ג. לבדוק אם הקשירה מספקת.
ד. לבדוק את קיבוע המאחזים (כפיסים)
ה. לבדוק את יציבות כל מערכת התמיכה (לוודא שהיא איננה רועדת)
ו. לוודא שלא השתמשו בחומרים פגומים ובציוד פגום.
ז. לבדוק אם ננקטים כל אמצעי הזהירות הדרושים לבטיחות העובדים, לרבות השימוש בציוד מגן אישי והתקנת אמצעי הגנה מפני נפילה מגובה העולה על 2 מ' (גדרות, מדרכות מעבר, סולמות, רשתות בטיחות אם הן נחוצות, רתמות בטיחות עם נקודות עיגון, במקרים שלא ניתן אחרת).
ח. לוודא, במקרה של השענה על גבי רכיב קונסטרוקטיבי כלשהו, שהרכיב חזק ויציב בצורה מספקת כדי לשאת את הטפסות.
ט. למנוע העמסות לא מתוכננות מראש (של ציוד או של חומרים שלא הובאו בחשבון ושאינם שייכים ליציקה).
י. לא להעביר טפסות בזמן סערה.
יא. לבדוק את אמצעי התלייה של טפסות מתועשות.
יב. לדאוג לכך שלא יימצא כוח אדם מתחת לטפסות המועברות ממקום למקום ולדאוג ליציבות המערכת המתועשת בזמן הקמתה.
יג. לבדוק שהאזנים המותקנים מתחת לתומכות יהיו מאוזנים ועשויים מעץ, במידה של 20/5 ס"מ בערך, ושהם יונחו על האדמה או על תשתית מבטון או ממתכת.
יד. לדאוג להרטבת הטפסות או למריחתן בחומר משמר או המפריד בין הבטון לבין הטפסות, חומר אשר יאושר על ידי המפקח. שני הפתרונות הנ"ל נוגדים זה את זה. השימוש בחומר למריחה מבטל את הצורך בהרטבה. ההרטבה מבטלת את השימוש בחומר הנ"ל.
טו. לשמור על שלמות הטפסות והפיגומים בעת היציקה.
טז. להכין שרוולים או חלונות יציקה עבור יציקות עומק (קירות, עמודים) ולא לאפשר נפילת הבטון מגובה רב.
כל האמור לעיל מתייחס גם לטפסות המותקנות על גבי תומכות שחילות מתכוונות מפלדה הנדונות בחלק 2 של תקן 409. התומכה מפלדה היא רגל המשמשת כתומך אנכי ארעי, הכוללת אמצעי כוונון גס (פין המוכנס לאחד הקדחים שבצינור) ואמצעי כוונון עדין (אום מוברגת).
הפריסה המרבית המותרת בהתאם לעומס המופעל או לחלופין העומס המותר בהתאם לפריסה המרבית, ניתנים על ידי היצרן, החייב גם לסמן על גבי התומכה, בצורה ברורה ובמקום גלוי, את המיון של התומכה, כדי לאפשר את השימוש בה באופן בטיחותי. ללא סימון ברור, אין להשתמש בתומכה.
כדי לשמור על התומכה מפני שיתוך, היא אמורה להיות צבועה באופן חרושתי. יחד עם זאת, במשך הזמן הצבע נפגע. יש לבדוק את שלמותו לפני השימוש ולתקנו אם יש צורך בכך, רצוי במפעל שאליו היא תוחזר.
יש לבדוק את הברגת הפין. אורכה צריך להיות 30 מ"מ לפחות. הפין יהיה מחובר לתומכה באמצעות כבל או שרשרת, כך שלא ייגרם שחרור לא מתוכנן שלו. אורך החפייה בין הצינור הפנימי לצינור החיצוני חייב להיות 30 מ"מ לפחות, בפריסה מרבית של תומכה.
הוראות לשימוש חוזר בטפסות
א) ניקוי - יש להסיר את כל שאריות הבטון, את המסמרים, את החוטים, את הלכלוך ואת החלודה (בטפסות מתכת) ולאחסן את הטפסות במקום יבש, בצורה שתבטיח שהן לא תיפגענה מכנית.
ב) טיפול באביזרים - יש למיין את הרכיבים השונים שהשתמשו בהם בפעם הקודמת ולהרחיק מן השטח את הפגומים
שבהם, לשם תיקון או סופית. יש להקפיד על ההפרדה כדי למנוע שימוש ברכיבים לא תקינים.
פירוק הטפסות
פירוק הטפסות יתבצע במועדים המפורטים בתקן 904 או בהתאם להוראותיו של מהנדס מוסמך, וזאת, רק לאחר קבלת אישור המפקח. יש לנקוט את כל האמצעים הדרושים כדי למנוע סכנת הינתקות של חלקי טפסות וכדי לא להפסיק את הפירוק לפני סיומו המלא.
מועדי הפירוק משתנים בהתאם לתנאי הבקרה של היציקה: בקרה לא צמודה או בקרה צמודה. להלן מועדי הפירוק של רכיבים שונים, במקרה של בקרה לא צמודה:
- צדי קורות קירות ועמודים 18- שעות לאחר היציקה.
- תקרות מתוחות בכיוון אחד 4- ימים לאחר היציקה.
- תקרות מתוחות בשני כיוונים 7- ימים לאחר היציקה.
- תקרות טרומיות המושלמות באתר על ידי בטון נוסף 10- ימים לאחר היציקה.
- תחתית קורות 7- ימים לאחר היציקה.
- תקרות הנשענות על קורות 14- עד 21 יום לאחר היציקה.
במקרה של בקרה צמודה, התקופה שבין היציקה לפירוק תהיה קטנה יותר. הדבר תלוי בתוצאות הבדיקות שייערכו. בהתאם לתוצאות הבדיקות הנערכות לפי התנאים הנדרשים עבור בקרה טובה.
טפסות לבטון חשוף
בטון חשוף הוא בטון שלא יצופה בטיח, פסיפס או אבן, ולכן עליו לקבל מרקם פנים מיוחד, כמפורט במפרט הטכני ו/או בכתב הכמויות. יש להבחין בין בטון חשוף חזותי כגון אפור רגיל על בסיס צמנט פורטלנד רגיל ובטון חשוף בגוון מיוחד, לבן, צבעוני או אפור, לבין בטון חשוף רגיל שלגביו אין דרישות חזותיות אדריכליות מיוחדות.
החומרים שירכיבו את תערובת הבטון ויחסי הכמויות ביניהם אמורים להיות מוגדרים במפרט הטכני המיוחד, ויש לוודא שהמפעל המייצר את הבטון או האחראי לייצור באתר מודעים לכך.
אם הטפסות עשויות מלוחות עץ, יש לדאוג לאטימות מלאה שלהן, כדי למנוע נזילות מים.
בין שהם נדרשים באחד ממסמכי החוזה ובין שלא, יש להשתמש באטמים טרומיים מפי.וי.סי רך, ברוחב ובצורה המופיעים בתוכניות. אם האטמים אמורים לבוא במגע עם ביטומן, יש לבדוק אם הם מתאימים לביטומן ("קומפטיבלים"). באשר לשימוש באטמים כימיים המתנפחים במגע עם מים, יש לבדוק אם המפרט אכן מרשה את השימוש בהם.
לגבי הטפסות יש לפעול כדלהלן:
ניתן להשתמש בטפסות עשויות מלוחות עץ, מלבידים, מקרטון מיוחד או מחומרים פולימרים, כפי שמאושר על ידי המפקח.
להקפיד שלוחות העץ או הלבידים שמשתמשים בהם, יהיו עשויים כולם מאותו סוג עץ ושיהיו באותו מצב מבחינת מספר הפעמים שכבר השתמשו בהם.
לא להשתמש בלוחות או בלבידים בלויים או בעלי מקצועות פגומים.
להקפיד על עובי אחיד של לוחות העץ או של לוחות הלבידים.
להקפיד על מפלס קבוע לאורך כל המישקים האופקיים.
אם נדרשים מישקים אנכיים, הם יהיו מסורגים ברווחים של 60 ס"מ לפחות.
הלוח התחתון של טפסת קיר יהיה קל לפירוק מהיר. אם הטפסה עשויה מלבידים, יש להתקין לכל אורכה בחלקה התחתון, פס מלבידים בגובה 15 ס"מ הניתן לפירוק כנ"ל.
לקשירת הטפסות להשתמש אך ורק במחברים חרושתיים עשויים מפלדה מגולוונת, הניתנים לשבירה במרחק של לפחות 25 ס"מ מפני הבטון.
למרוח את פני הטפסות מעץ או מלבידים בתערובת של שמן מכונות נקי ונפט ביחס 1:1. עבור טפסות שאינן עשויות עץ או לבידים, צריך לפנות ליצרן כדי לקבל הנחיות באשר לחומר המריחה.